יום שבת, 20 באוקטובר 2012

לוח וגיר

אחד הטרנדים המקסימים בעיני לאחרונה, הוא שימוש בלוח וגיר.
כן, אני יודעת שבטח ברגע זה את מזמזמים לעצמכם בראש את השיר ההוא של שמוליק קראוס (כן, זו גרסת המקור. דאבל קליק בבקשה ותהנו ובקולי קולות!). כי מסתבר שככה עובדת נוסטלגיה: היא מציפה לנו באחת את כל החושים והמנגינה מזמזמת את עצמה מאליה מפנו, ועולה זיכרון ילדות ישן מביה"ס היסודי על לוח וגיר ומורה, ואיזה חיוך קטן שעולה בזוית הפה... כי היום הלוחות בכיתה חכמים. אז הם היו סתם פושטים. מאותגרי תחכום ודעת...

בכלל, אני רואה שככל שאנו מפקסלים את עצמנו לעולם בכל מיני אמצעי תשדורת ומכריזים שהלכנו לשם, חזרנו משם ואף צלמנו את אשר בא אל קרבנו בקומפוזיציה נאותה ופיוטית, באותה המידה אנו מתגעגעים למה שהיה פעם, לסוג של פשטות, לנייר מחברת ועפרון, למשהו שיש בו טביעת אצבע ומגע אנושי חם, למשהו שיעורר אצלנו את הרגש ל...נו...להתרגש...

אז הנה כמה דוגמאות מבלוגים ואתרים שונים בחו"ל, ובסוף, הדובדבנית שבקצפת, גם מהארץ וגם משלנו, יעל יניב...
לחיצה כפולה על התמונה וניתן לראות בגדול גם את התמונות וגם את הכיתוב. תהנו!






































יעל יניב היא אמנית יוצרת ישראלית ובלוגרית שתחת ידיה יוצאות יצירות יפהפיות. אם זה הקאפקייקס המדהימים שלה, או דרך הרקעים לצילום שלה. לאחרונה היא יצאה בליין של מדבקות מגלילי ויניל לוח גירי, שמתאימות לכל צורך ולכל מטרה ככל שהדמיון והמעוף מאפשרים לכם... לבלוג של יעל קוראים my creative spot וכדאי להיכנס ולקבל השראה... זה מה שאני עושה!







8 תגובות:

אמא רחל אמר/ה...

לוח וגיר - כל כך פשוט. את הטעויות שעשינו אפשר למחוק כאילו לא היו. הלוואי שככה בחיים, יש טעויות שאפשר למחוק ויש טעויות שלא ניתנות למחיקה. יש לקוות שאת אלו שאי אשפר למחוק, לפחות אפשר לתקן. תודה על החומר למחשבה. נשיקות, מירב שלי

עירית אמר/ה...

כרגיל, תענוג לקרוא אותך...

נירית אמר/ה...

אבל האבק... אלוהים כמה אבק...

אנונימי אמר/ה...

היי מותק, אני מנסה כבר חודש להשיג ספק שווה כדי להציע לוחות גיר למכירה בספייסס, וכל מי שנפגשתי איתו הראה לי מסגרות לא יפות מספיק, ועבודה לא מקצועית. אם יש לך מישהו שווה שילחי לי אותו. תודה ונשיקות

מירב פרלמן אמר/ה...

לאמא רחל, תודה על תגובתך. נשיקות

מירב פרלמן אמר/ה...

עירית ונירית היקרות - תודה על התגובות שלכם.

נירית, בפרק התמונות השלישי יש אפילו הומאז' לכבודך בשאלת האבק...

מירב פרלמן אמר/ה...

גילה ה"אנונימית"... סמסתי לך. נשיקות

rachel gazit אמר/ה...

פןסט מדליק במיוחד בתוספת ההערות/הארות שלך וזה שהדובדבן שעל הקצפת הוא (היא)משלנו, עושה את הדובדבן הזה אדום ומתוק במיוחד.