יום ראשון, 10 במרץ 2013

שחור משחור ובהיר כאור

האביב כבר פה. אי אפשר להתבלבל. הוא בא במפתיע בבוקר אחד ומסחרר ומהתל בך כפתיין מנוסה ומשדל אותך ברמיזות ובלחשים לצאת החוצה, להתמכר למחול האהבים שלו ולהיכנע לדשאים, לירוק, לפריחה המשגעת... וכל הווייתך אומרת שירה (או לפחות הוויתי, שתתברך), עד יבקש הלב להתפקע, או לפחות לשתות כוס מים ולנוח... והכל ממורק ומתחדש, וגם הבית הופך לנעים זמירות ישראל, והאביביות והפריחה פושה בכל... גם בבית וגם בחוץ.

ובתוך כל האביב המשוגע הזה, אני רוצה לקחת אתכם למסע קצר ואחר, אל הצבע השחור. דווקא עכשיו ובזמן הזה, ולעשות לכם היכרות מחודשת אתו בהפוך על הפוך, מתוך בחירה צלולה, כי עוד לא תמו כל פלאיו וטרם נאמרו בו שבחיו בכל הקשור לעיצוב הבית וסביבת המגורים.... אז הנה מתחילים (תזכורת: דאבל קליק על התמונה והיא נפתחת לגדולה יותר. התמונות הן מרחבי הספירה האינטרנטית ישתבח שמה) - - 

הום סטיילינג ועיצוב הבית הם על פי רוב כלי שרת לצרכים הפונקציונליים שלנו, כשהיופי והאסתטיקה הם שפת הקודש הצלולה המאחדת את הכל למראה אחיד, שלם והרמוני. אבל הבית שלנו, מעבר להיותו מרחב המחיה והמגורים שלנו, הוא גם אמירה מובהקת על מי שאנחנו. כמו השמלה השחורה הקטנה, מחרוזת הפנינים הנצחית ופומית הסגריה הארוכה, קיר שחור הוא סוג של תשוקה כמוסה לאלגנטיות, קוקטיות נחשקת. בעיני יש בזה משהו מעט נשגב. אריסטוקרטי? כן. לפחות בעיניי.

כבר שמעתי הכל: שחור זה גותי. שחור מקטין את החדר. שחור מחשיך את החדר. איך זה עובד עם אקונומיקה? (המשפט האחרון הוא הומאז' לחברת נפש אהובה. עזבו...), ושאר ירקות. זה הכל שאלה של מינונים. של שילובים נכונים ומדויקים. לא הייתי צובעת חדר שלם בשחור, אבל קיר אחד שחור יכול להקפיץ בשתי רמות את המראה הכללי של החדר. ובאשר לאור, השחור מעצים את הצבעים האחרים בחדר, ועל אחת כמה וכמה מעצים את תחושת האור בחלל. לא משנה מה הסגנון העיצובי הנבחר: 


יחד עם זאת, אני מוצאת שמעט מאוד בתים בארץ יעזו לצבוע קיר בשחור או בצבע מאוד כהה. אנשים על פי רוב נרתעים מעצם הרעיון הזה. יש בזה ביטוי עז מדיי לאיזו אמת פנימית שלנו, אולי. אנחנו מאוד זהירים כשזה מגיע לקירות הבית... בארץ מאוד אוהבים את הלבן, וזהו אגב צבע הקירות הנמכר ביותר. עם זאת, אני חייבת לציין שבבתים הבודדים שראיתי שבהם אכן נעשה שימוש מושכל בצבע קיר מודגש וכהה יותר, האפקט היה כמעט עוצר נשימה. אלגנטיות, כבר אמרתי?


לרוב אני משתדלת לסיים כל פוסט שלי עם תמונות גם מתוך העשייה שלי והפרויקטים שלי. לא הפעם. גם זה יגיע. בינתיים אני מצרפת את השיר "נגד הרוח" של שלום חנוך, בעיקר בגלל המשפט היפה ביותר בשיר: "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר..."; לכבוד כל אלה שהולכים נגד הרוח, ולכבוד מי שנשאר ער לילה שלם רק בשביל להגיע אל אשמורת הלילה השלישית כדי לשמוע את דממת היקום המוחלטת ולראות את השחור משחור מתחלף באחת בבהיר כאור... מי שלא נשאר לילה שלם עד הרגע הזה, לא שמע מעולם ציוץ ציפורים...

ובנימה אביבית זו, אני אשמח אם תרשמו לניוז לטר שלי. למעלה מימין. כל שצריך לעשות הוא לרשום את כתובת המייל. זה הכל. ואם יש בכם מההולכים נגד הרוח, ואתם רוצים לעשות שינוי, להתחדש, לשנות, לתת לאני האמיתי שלכם לבוא לידי ביטוי גם בתוך ארבעת הקירות שהם הבית שלכם, אני כאן. מוכנה לתת לכם יד ולצאת אתכם לדרך.

שלכם,

מירב

2 comments:

אנונימי אמר/ה...

נהנתי לקרוא(את כותבת באופן שכמעט גורם לי לצבוע קיר בשחור...)
אבל איך שהוא נראה לי שקיר שחור יראה במיטבו בחלל ממש גדול ,ולא בדירות הקטנות שבארצנו הקטנטונת ,ואולי לא...

תמונות העיצובים של מלאני אל חדד בהחלט עוצרות נשימה .

חייבת לציין,ש"עוקבת" אחריך רק מלאחרונה ונהנת תמיד! תודה!
דליה

מירב פרלמן אמר/ה...

היי דליה,

קודם כל תודה. אני שמחה שאת קוראת את הבלוג שלי, ושמחה עוד יותר שזה מוצא חן בעינייך ושאת נהנית. העונג כולו שלי! ולגבי הקיר השחור... לדעתי מתאים לכל חלל.. רק קצת אומץ ולחשוב מחוץ לקופסא..

שלך, מירב