יום שבת, 17 במאי 2014

סיפור-מסע-חיים: עיצוב והלבשת בית משפחה פרטי

הם פתחו בפני את דלת ביתם שבנו בהרחבה של אחד הקיבוצים במועצה האזורית יואב, אזור שפלת יהודה, ועכשיו אני מזמינה אתכם להיכנס ולקרוא על פרויקט עיצוב והלבשת הבית שלהם...
הגעתי אל ביתם היפה בערבו של אחד מימי החורף הלא חורפיים כל כך שהיו לנו השנה. הדרך לביתם הייתה עוצרת נשימה ביופייה. הם סיימו את הבניה לפני למעלה מחמש שנים, וכמו שקורה לעתים בתהליך רגשי ועמוס של בניית בית חלומות, הם נכנסו לבית עם הרהיטים הישנים שהיו להם, מתוך כוונה לתכנן בשלב מאוחר יותר את המשך עיצוב והלבשת הבית. "החיים זה מה שקורה בזמן שאתה עסוק בלתכנן תכניות אחרות" (ג'ון לנון. ממש לא אני), וכך עברה שנה ועוד שנתיים וחמש שנים חלפו, וכשהם הרגישו מוכנים לצאת לתהליך מחדש, פנתה אליי בעלת הבית לאחר ש"פגשה" אותי בפייסבוק, התרשמה מעבודות קודמות שלי והזמינה אותי אליהם, וכך התחיל המסע שלנו.

התיישבנו לשיחת הכרות וייעוץ על כוס תה צמחים מהבילה מהגינה שלהם. שמעתי ורשמתי את כל החלומות שהם חלמו על הבית, את החששות, את השאלות, את כל ה"כן" וה-"לא" וגם ה"אולי". בעלי הבית ביקשו שאטפל בכל הקומה הראשונה של ביתם: כניסה חיצונית לבית, מבואה, סלון רחב ממדים, מטבח ופינת אוכל, מסדרון לממ"ד ולחדר שירותי האורחים, שירותי האורחים וחדר העבודה של בעלת הבית.

הפרויקט כלל עבודת שיפוץ בסלון, צביעה מחדש של כל הקומה הראשונה, התאמת גופי תאורה לכל הקומה הראשונה, רכישת סלון וריהוט משלים לסלון, רכישת דקורציה, רכישת וילונות לסלון ולחדר העבודה, ריפוד מחדש לריהוט שהיה קיים בחדר העבודה ורכישת ריהוט משלים לחדר העבודה (שולחן עבודה), והשלמת פרטי דקורציה וסטיילינג לכל הקומה הראשונה.

הערה: כדי להיטיב ולראות את התמונות, אפשר להקליק עליהן והם יפתחו לגדולות יותר. נסו ותיהנו.


בכל תהליך של עיצוב והלבשת בית, אני תמיד מחפשת עוגנים. עוגני השראה. הבית שאני מעצבת ומלבישה צריך לשדר את אופיים, רוחם וסגנון חייהם של בעלי הבית. לפני שאנו יוצאים לימי הקניות של "הכל מחדש", אני מבקשת לראות אם יש רהיטים שחשוב לבעלי הבית לשמור ולשמר, חשוב לי לשאול ולברר האם יש פריטי ריהוט שעוברים בירושה או שהם מסמלים משהו עבור בעלי הבית. בית זה רגש. זה רחם. הוא אמור לעטוף אותנו ולהגן עלינו, ואני מוצאת ששימור ושחזור פריטים כאלו הם בעלי ערך לא רק עיצובי, אלא בעיקר רגשי.

ביקשתי מבעלת הבית להוציא דברים שחבויים במחסן שחשובים לה. מתוך שק מוצפן, היא הוציאה שטיח קילים עתיק בן למעלה מ-100 שנה, שהיה שייך לסבתה, ורק לפי הניצוץ בעיניים והדרך המהוסה בה היא פרשה את השטיח והעבירה ידה בעדינות עליו, ידעתי. הנה העוגן הראשון שלי.

השטיח הזה מגולל בתוכו סיפור חיים של כמה וכמה דורות במשפחה אחת, מסע בין ארצות... הוא כמו DNA ויזואלי של חיים שהיו ועודם והגיע הזמן לתת לו את ה"כבוד" המגיע לו. השטיח הזה היווה את הכר לסקאלת הצבעים שעלתה ממנו כמו מאליה, ואשר היוותה למעשה את הבסיס לקונספט העיצובי של כל הבית. השטיח נשלח לניקוי, רענון ותיקון היכן שהיה צריך. מאחר והוא דומיננטי בצבעים ובטקסטורות האופייניות לשטיחים מהסוג הזה, היה ברור לי שפריטי הריהוט שייבחרו בהמשך, יהיו צריכים להשלים אותו בעדינות ובאלגנטיות ...

כל תהליך של עיצוב והלבשת הבית הוא סוג של התאהבות. זה מתחיל בגישושים מחוזרים של שני הצדדים; חשוב לי לדייק. להבין לעומק את הרצון של הלקוחות. כדי לכוון אתכם למקום ולבחירות נכונות ומדויקות יותר, אני שואלת הרבה שאלות. בתהליך העבודה על הבית הזה, הועברו המון חומרי השראה ותמונות ביני לבין בעלי הבית וחוזר חלילה. לאט לאט ירדנו ברזולוציות והגענו לרבדים מדויקים יותר בהגדרת הרצונות הפרקטיים והעיצוביים. זהו תהליך חשיבה והתכוונות מעמיק שאני  מתעקשת עליו, ולו רק בכדי להגיע לרמת הדיוק וההבנה המקסימאליים. כך אני מצליחה להציג חזון עיצובי המותאם ללקוחות שלי ורק לאחר מכן, אנו יוצאים לימי קניות מרוכזים.

אבל קודם, נכנסים לבית:

אני אוהבת בתים שיש בהם מבואה, המרככת את המעבר מן החוץ אל הפנים וההיפך. בתמונה זו ובתמונה הראשונה בפוסט זה, ניתן לראות איך הלבשתי את המבואה בביתם: קודם כל הדלת זכתה לשיפוץ וצביעה מחדש. בכניסה לבית בחרנו גוף תאורה מזכוכית להאיר את הכניסה. מראת גוף ומעליה גוף תאורה ישן שנרכש אף הוא ושוחזר אצל יוסי מנורות קמחי משוק הפשפשים, המשלימים לנו את המראה הנקי והסולידי המתאים לבית זה. ממול עומדת שידת מזנון עתיקה.

הקמין כבר היה קיים בבית. כדי לתת לו "במה" מכובדת, הלבשנו את הקיר מאחוריו בלבנים מפירוק, שהוסיפו חמימות וטקסטורה נוספת לחלל הבית , הסלון ופינת האוכל:


מבט מתוך הסלון אל עבר הכניסה, הקמין, פינת האוכל והמטבח המשופצים והמולבשים:


כשהתחלנו לדבר על המטבח, ביקשו בעלי הבית שולחן נגרים שיהווה "אי" למטבח. שאלתי אותם "למה?", ותשובתם היתה פשוטה ומפתיעה: הם פשוט רצו פינה לשבת בה לשתות קפה בבוקר, ולא בפינת האוכל. שיטוט נוסף בבית ומצאנו שולחן וינטג' וכיסאות עץ אותנטיים, שאף הם עברו "סיבוב משפחתי", וכך יצרנו פינת ישיבה קטנה במטבח לבעלי הבית, מבלי להעמיס ולחסום את המרחב הפתוח שבמטבח.



בעלת הבית אוהבת מאוד כלי קרמיקה. יש לה אוסף יפהפה של כלים שונים במטבח וגם בשאר חדרי הבית. היה חשוב לי לתת לאהבה הזו מקום גם בעיצוב החדש....


פינת האוכל המשפחתית: שולחן האוכל הקודם שהיה בבית המשפחה היה קטן.רכשנו שולחן אוכל נפתח מעץ אלון, המאפשר אירוח נוח והשארנו את כסאות העץ של פינת האוכל הקודמת. הכיסאות היפים נשלחו לצביעה מחדש בצבע שמנת כך שהשילוב בין שולחן עץ האלון ובין צבעם של הכיסאות יצר מראה רך המשתלב עם מראה המטבח. שוב, השילוב בין החדש לישן רק הוסיף ועידן את מראה פינת האוכל ויצר מראה מעודכן יותר.

שנייה לפני שעוברים לקפה בסלון:
בעל הבית, יורם שפירר, בין שאר עיסוקיו הרבים הוא גם אחד מטובי צלמי הטבע. היה לי ברור שהצילומים שלו יהיו חלק ממראה הבית. כדי להביא לביטוי את האמנות שלו, יצרתי בקיר המסדרון - שהוא קיר מרכזי בבית הנצפה מהכניסה לבית וגם מפינת האוכל והמטבח -קיר גלריה, בו יוכל להציג יורם את מיטב מתצלומיו. שלושה מדפי תצוגת התמונות מאפשר גם תחלופה של התצוגה, בלי לתלות את תתמונות ובלי לפגוע בקיר:

גם במעלה המדרגות המובילות לקומה השנייה טיפלתי. החלפנו גופי תאורה ישנים בגופי תאורה מגבס שנצבעו בצבע הקיר ונטמעו בו. התאורה היא תאורה ups & down מרוככת. תמונת גובלן שרקמה אמה של בעלת הבית לפני שנים רבות, נשלפה אי משם מהבוידעם. מיד ידענו היכן היא תמוקם.... ככה, כמו שהיא, עם המסגרת הישנה. ולראות את החיוך של בעלת הבית אחר כך... כך זה נראה ממרום מעלה המדרגות, עם מבט לקיר הגלריה:

ועכשיו, לסלון.... גם פה יש סיפור:



חיבורים-חיבורים....

בסלון בוצעו עבודות שיפוץ שכללו בין השאר שחזור ואיטום של הרצפה בכל הבית, שיפוץ סדקים וטיפול ברטיבות שהיו בצדי החלונות, צביעת הקירות, רכישת ריהוט חדש לסלון, רכישת ריהוט משלים, בחירת גופי תאורה, התקנת וילונות, רכישת אביזרי דקורציה וסטיילינג מותאם לסלון.

הסלון פונה לכניסה ואל פינת האוכל והמטבח. הקיר המרכזי בסלון נצבע בגוון אפרפר בהיר המשתלב עם ריהוט ספת ה"ר" שנרכשה לסלון. הספה נרכשה לפי הזמנה מיוחדת ב"גל גלריה" בדרום תל אביב. ההזמנה היא מיוחדת בשל מידות הספה, וכך הבקשה לשזלונג ארוך ורחב יותר המתאים גם לרביצה נוחה יותר.

שולחן הקפה הוא שולחן מעץ שהיה שייך לאמה של בעלת הבית. הוא היה צבוע שכבה על גבי שכבה בגוון חום כהה ויופיו הועם עם השנים. אבל לא יכולתי לוותר עליו. הוא שויף ושכבות הצבע הוסרו ממנו בעדינות, עד שהגענו לצבע העץ המקורי. מעט לקה, והיופי שלו חזר ועלה. גם מגירת הדפוס התלויה על הקיר, הוא תזכורת מהעבר. להוריה של בעלת הבית היה ועדיין יש, בית דפוס בדרום תל אביב. המגרה הזו הייתה אכן בשימוש פעיל לפני שנים. גם היא נגאלה מהבוידעם ונתלתה על הקיר. 

גופי התאורה נרכשו אצל יוסי מנורות קמחי משוק הפשפשים, כמו רוב גופי התאורה המיוחדים שבבית. גם גופי התאורה שנבחרו לסלון היו בבחינת "התאהבות" ברורה וחד משמעית, לאחר חיפושים רבים. מנורת השנדליר הבלגית הייתה למעשה מפורקת לחלוטין וכמעט שפספסנו אותה. יוסי הרכיב אותה למעשה מחדש, וזה בהחלט לא היה קל, אבל שווה. מדויק. נכון. 

הטיולים ומסעותיהם של בני הזוג בעולם, סיפור חייהם וסיפור משפחתם של בעלי הבית, ניכרים גם בבחירות שבסלון.
היה חשוב לי ליצור אווירה חמה עם תזכורות וסימני דרך מהעבר, וחיבורים עדכניים ועכשוויים להווה. מראה על זמני.

תמונת הפלמינגו היא תצלום של בעל הבית מאחד ממסעותיו באפריקה. ומשמאל, ציור של תצלום אוויר של ים המלח, שציירה בעלת הבית. 

ריהוט משלים, דקורציה וסטיילינג בסלון הבית:




בפוסט הבא, אמשיך ואספר על שאר חלקי הבית ואעלה עוד תמונות מהפרויקט המיוחד הזה. 

מלים טובות ותודות:
קודם כל לבעלי הבית, יורם ואתי שפירר, שפתחו בפני לא רק את דלתם ביתם, גם את דלת לבם. על תהליך מפרה ומלמד גם עבורי. על ההקשבה שלכם ועל הנכונות להיפתח בפניי. זכיתי בעוד חברים לחיים. תודה.
אני מצרפת את האתר של יורם שפירר (דאבל קליק ומיד תעברו לאתר שלו)  כי מגיע לכם גם להיחשף לאמנות שלו, וכן קישור לאתר של אתי שפירר (כן. דאבל קליק ותעברו לאתר שלה) וכמובן יש את הפייסבוק וכו'.

את כל הצילומים המדהימים שכאן צילמה אורית אלפסי, הצלמת (ה- דאבל קליק ינחית אתכם בדף הפייבבוק העסקי שלה. כדאי לכם)  עונג צרוף לעבוד אתה. תודה אורית!

כאמור, גופי התאורה שבכניסה לבית, במבואה, בפינת האוכל ובסלון - נרכשו אצל יוסי מנורות קמחי משוק הפשפשים.
ספה וכורסאות - נרכשו בגל גלריה, אצל ניסים סחייק, בדרום תל אביב.
מזנון טלוויזיה וקונסולה בסלון - נרכשו באיפאה.

אהבתם את מה שראיתם? אתם רוצים לשנות את מראה הבית אך מתלבטים עדיין? אתם מוזמנים ליצור עמי קשר טלפונים 050-3355245 או דרך כאן או דרך הפייסבוק (דאבל קליק וכו') שלי. אתם גם מוזמנים להמשיך ולקרוא פוסטים נוספים שלי בהמשך ולראות תמונות מפרויקטים אחרים. אני פה בשביל להגשים לכם חלום. 

מקווה שהתרשמתם, שאהבתם. אני אשמח לשמוע תגובות שלכם. 
ואת השיר הזה אני מקדישה ליורם ולאתי, ולמי שקורא אותי פה. זה יגרום לכם לחייך. מבטיחה.
שלכם,
מירב 

תגובה 1:

יוני אמר/ה...

יופי של גופי תאורה לסלון