יום שני, 10 באוגוסט 2015

שלושה חדרים, שלושה גילאים, בית אחד

היינו ילדות וזה באמת היה רק אתמול. אני גרתי בדניאל 77 בבת-ים, תחילת שנות ה-מתישהו (אבל מי סופר?), כשעוד היה אפשר לראות מהמרפסת של בית הוריי את הים ומדי פעם גם זנב סירת דייגים, או כך ניחשנו לעצמנו. בקצה הרחוב הצר מול ביתי, גרה דנה. מחלוני ראיתי את חלון חדרה. הלכנו יחד לגן. היא עם הרעמה האדמונית היפה שלה, עדיין ארוזה בצמות או קוקיות ועם החיוך המקסים שלה, ואני עם רעמה שסורקה וצוותה לפוני. אח"כ נפגשנו בצופים וגדלנו ביחד, רעמות השיער של שתינו שוחררו לחופשי, מחנות קיץ, אידאולוגיה של פעם, ביה"ס התיכון, אהבות ראשונות... היא ואני תמיד שם. ביחד. חברת ילדות אהובה שלי. ואז השנים והזמן עשו את מה שהם יודעים לעשות הכי טוב, ונפרדו דרכנו ושוב נפגשו, וככה הלוך ושוב וחוזר חלילה במין ריקוד טנגו מסובך רגליים עד דיוק; כל כמה שנים היא הפציעה בחיי ואני בחייה לקול מצהלותינו וחיבוקים וזיכרונות... והחיים הוסיפו לנו נדבך על נדבך...

אז כשדנה וירון פנו אליי כדי שאארגן ואסדר ואעצב את חדרי הילדים שלהם, ברור ששמחתי. וכשפגשתי את יואב, עפר ונדב, כשכל אחד מהם הוא סוג של העתק שלה, זה מילא אותי בשמחה ובהשתאות בו זמנית, כי היי... אני זוכרת אותה ואותי בכל אחד מגילאים שלהם... אנחנו היינו פעם הילדות...

אז זה הסיפור מאחורי עיצוב שלושה חדרי ילדים, בשלושה גילאים שונים, בית אחד שמאוד קרוב ללבי.


החדר של יואב

יואב, עוד מעט בן 13, ביקש פינה משלו. "מה אתה רוצה, יואב?" שאלתי את האביר האדמוני, והוא מתוך השקט שלו ענה לי שהוא אוהב צבעים כחולים, שהוא רוצה שהחדר יהיה שמח, אבל גם רגוע, שיהיה לו מקום לאחסון חפצים אישיים ומקום לארח בו גם חברים. שיהיה שקט ורגוע אבל גם שמח וצבעוני. כך חזר וביקש.

היה לי חשוב לדייק בבחירות שלי ולכן בחרתי בטפט דמוי קיר עם כתובות גרפיטי צבעוניות. הקיר החופף נצבע בצבע כחול ג'ינס, שמשרה אווירה רגועה.



ארגז צה"לי שמצאתי אצל יניב בשוק הפשפשים, אומץ מיידית על ידי ונשלח לאביבה מסטודיו בבושקה, לשחזור ולצביעה מחדש לפי פלטת הצבעים שנבחרה לחדר. הוספנו לו גלגלים תעשייתיים, והוא משמש למסתור, לאחסון  פריטים שונים, נעלים, ארגז אוצרות... בקיצור - ארגז המחליף את ייעודו בהתאם לצורך המיידי. וכמובן, משמש גם כשידת לילה בצד המיטה.


יואב על סף תחילת גיל ההתבגרות. החדר היה צריך מצד אחד להתאים להלך הרוח שלו כיום, ומצד שני היה חשוב לי שגם בעוד מספר שנים החדר יהיה רלבנטי עבורו. השימוש בגוונים המשלימים לטפט, כחול ג'ינס, אפור וכחול רויאל באלמנטים דקורטיביים משלימים לחדר, כמו בבחירות הטקסטיל (כריות נוי,כיסוי מיטה), נתנו את הטון הרגוע לחדר ואת המראה "הבוגר" יותר, ולא עוד "חדר ילדים"....



החדר של נדב

נדב, נדב, נדב... בן 17 לתפארת. אין לתאר. קסם של בחור. נדב בחר בחדר הקטן יותר מבין שלושת החדרים. אולי בגלל היציאה לחצר מחדרו... אולי בגלל שלמרות שהחדר בגלגולו הקודם היה מרפסת שנסגרה והפכה למשרד ואח"כ לחדר שינה, היה בו פוטנציאל לחדר שהוא מעין מקום מפלט, מעט צנוע אך כל כך מתאים לאופיו של הבחור...


רכשנו לנדב מיטה וחצי. שידת איקאה אדומה משמשת כמזנון לטלוויזיה ומקום אחסון. והסגנון? הוא ביקש חדר מאופיין יותר. סגנון אורבני. גברי. גוונים מונוכרומטיים. ברורים. בחרתי בטפט אפור כהה עם טיפוגרפיה בהירה. מאחר והחדר אינו גדול בלשון המעטה, הודבק הטפט על קיר היציאה למרפסת, ועל הקיר שליד - אך לא לכל אורכו. כך יצרתי למעשה סוג של אשליית עומק לחדר, וגם מראה שאינו מכביד יותר מדיי ואינו "סוגר" את החדר לחלוטין...


מול המיטה היה בגלגול הקודם ארון שידע ימים טובים יותר וספריה מעץ. נישת גבס נבנתה מצד אחד למדפי אחסון, ובצד השני הותקן ארון עם שתי דלתות הזזה בגוון אפור, המתאים לפלטת הצבעים שבחרנו לחדר.




 וילון גלילה שנתלה לאורך דלת היציאה לחצר בגוון אפור כהה, מהווה וילון מיסוך בין הפנים לחוץ, וגם ממשיך את הקו האורבני-גברי של החדר. מנורת הקריאה שנרכשה אצל יוסי מנורות קמחי משוק הפשפשים, משלימה את מראה החדר.



החדר של עפר, או כפי שהוא ידוע כיום בשם: הצימר של עפר

עפר הנאווה בבנות, יפה כעופר איילים... כבר בת 20. לא עוד ילדה, אלא אישה צעירה ומלאת שמחת חיים. עפר ביקשה חדר רומנטי, בהיר, רגוע. מעט וינטאג'י אבל עדיין עדכני במראה. החדר הקודם היה חדר הילדות שלה, עמוס בריהוט-סדרתי, של מיטה-שולחן-מדפים... שכבר מזמן לא התאימו לגילה ולטעמה. היה צורך בשינוי דרסטי בכל החדר. הדבר היחידי שנשאר בחדר היה הארון הבהיר שלה, שבו החלפנו ידיות למראה מעודכן יותר. 



לחדר שלה בחרתי טפט במראה בריקים אשר נראה ממש כמו הדבר האמיתי... עופר ביקשה שידת איפור, שידות לילה, מדפים קטנים, ומיטה חדשה...

את שידת האיפור האותנטית משנות ה-60 מצאנו גם אצל יניב משוק הפשפשים, כמו גם שידות הלילה שהותאמו לה. היא עברה חידוש והוספנו לה מראה עגולה גדולה (איקאה!) שמשלימה את המראה המעודן והרגוע, אותו ביקשה עפר לחדרה. גם את הכיסא של פינת האיפור, שרופד מחדש, מצאתי בשוק הפשפשים, והוא היה מדויק לסגנון שבחרנו לחדר.


פלטת הצבעים שנבחרה לחדר של עפר היתה על גווני האפור-גראז' העדינים. בבחירות הטקסטיל שבחרתי לחחדר, הוילון, כריות הנוי והכיסא המרופד של פינת האיפור, שלבתי סוגים שונים של טקסטורות כדי לתת עומק ורב גוניות למראה הכללי של החדר.




כריות הנוי שעל מיטתה של עפר, לוקטו ונרכשו בשלושה מקומות שונים. השילוב ביניהן, על אף הטקסטורות השונות אך בזכות בחירה מדויקת בפלטת הצבעים, יצרו מראה שלם והרמוני לחדר. ואיך יכולתי לעמוד בפני כרית עופר האיילים שראיתי בביתילדים.קום? זה היה ברור שזה יכנס לסל הקניות שלנו...


החדר של עפר זכה מאז לכינוי: "הצימר של עפר". וכן, כל אחד מהם מקפיד לשמר את סידור החדר כמו שהוא. כולל כיסויי המיטה והכריות. נו, ברור שבדקתי...

וסיפור קצר לסיום: את ההנחיות לחדר קיבלתי מעפר לפני תחילת העבודה. מאחר והיא חיילת, היא לא ראתה את תהליך השינוי מתרחש מול עיניה. לאחר סיום העבודה, כשהחדר כבר היה מוכן ומסודר לבואה ביום שישי, נכנסה עפר לחדר לראשונה. איך היא הגיבה? אתם מוזמנים להסתכל בסרטון הבא - - - (הקליקו פעמיים והיכנסו לקישור. האיכות לא הכי הכי... אבל התגובה הראשונית של עפר למראה החדר - שווה הכל!)

שלושה חדרים.
שלושה גילאים שונים.
בית אחד. משפחה אחת.
הרבה אהבה.

יואב, נדב ועפר היקרים, היה לי לעונג ולשמחה לסגנן ולחדש ולעצב לכל אחד מכם חדר משלו, לפי אופיו, רצונו ולפי החלומות שלכם. כל אחד מכם הוא קסם בפני עצמו.

ולדנה יפת המראה, לכבוד הילדות שלנו, הילדות שאנו היינו, הנשים שאנו כיום והעתיד שעוד מצפה לנו - אני מקדישה לך את השיר הזה (צריך להקליק פעמיים, כן?!)

2 comments:

betty khabie אמר/ה...

מירב מדהיםםם!!! אבל אני לא מתפלאת........ ברוכת כשרונות שכמותך.
כל הכבוד(;

מירב פרלמן אמר/ה...

תודה רבה betty Khabie. שמחה שעיצוב החדרים מצא חן בעיניך. זה תמיד מחמם את הלב לקבל מחמאות!